<h1>שו"ת לרש"י סימן קצ"ח</h1>
<h2>דף ט.</h2>
על ראובן שקידש אשה בטבעת-כסף והייתה סבורה שהוא זהב, אי דמי דאין מקדשין באבן שיש בו טבעת, דשמא סמכא דעתה אאבן ואין שוה כלום. השיב רש"י שאין קידושין טעות דיש בטבעת שוה פרוטה. ולא סמכה האשה אלא שיהא בו שיעור קידושין, דבשעת הקידושין אין שמין את הטבעת אלא שוה פרוטה. ובהא סמכא דעתא, ואין צריך קידושין אחרים. ואפילו אם היו אילו קידושי-טעות ובעל אחריהם, קנה, ואין צריך קידושין אחרים.
